המדען הראשי?
שלום לכולם.
לאחרונה, ולא בפעם הראשונה, נשאלתי שאלה חשובה הקשורה
לחלוקת הכספים מטעם תכניות המו"פ של לשכת המדען הראשי. רציתי לשתף אתכם בתשובה
לשאלה זו.
השאלה נוסחה פחות או יותר כך:
"מדוע מתוך תקציב של 1.2 מיליארד ש"ח בשנה
(נכון לשנת 2012) מוקצה עיקר התקציב לחברות המבוססות, הוותיקות והגדולות ואילו תקציב
קטן בלבד מוקצה לשאר חברות הסטארט-אפ הקטנות וליזמים הפרטיים? האם לא ראוי יותר שתקציב
ממשלתי בסדר גודל שכזה יחולק בצורה צודקת יותר בה יותר כספים יוקצו ליזמים וסטארט-אפים
קטנים שממילא מתקשים להרים ולקדם את הפרויקטים שלהם ופחות לחברות וותיקות שיש להן מקורות
מימון עצמיים ורב הסיכויים שהיו מפתחים את המיזם באופן בלתי תלוי לתכניות המדע"ר?"
ובכן, התשובה מורכבת ממספר אספקטים חשובים שיש לקחת
את מכלולם בחשבון.
ראשית, יש משהו בקביעה הזו. הסיבות לכך הן כדלקמן:
א. המדען הראשי מעוניין
למזער את הסיכון ולמקסם את הפוטנציאל שלו בתור קרן ההשקעות במו"פ של מדינת ישראל.
בתמיכתו בחברות הוותיקות, שהוכיחו את הצלחתם בתכניות המדע"ר בעבר והמשלמים עבור
הצלחתם תמלוגים למדינה, הוא משיג את המטרות הללו.
ב. יש לאותם חברות וותיקות
צוות פיתוח שהוכיח את עצמו ומשאבים כספיים נרחבים להבאת מימון משלים מהבית ( לעיתים
גם 60% מהכסף הנדרש בנוסף לתקורות אחזקת החברה).
ג.
החברות הוותיקות יודעות מניסיון מהו מחזור חיי פרויקט
כולל החכמה בסגירת פרויקטים שלא צלחו בזמן משהו שחברות צעירות לא בהכרח עושות בעיתוי
הנכון ממגוון שיקולים שלא קשורים בהכרח למו"פ כדוגמת משיכת עוד חודש משכורת...
ד. רוב החברות הוותיקות
מגישות יותר מפרויקט אחד במהלך השנה. ככל שיש יותר פרויקטים מוצלחים מגייסים יותר אנשים
לעבוד בו. בקיצור ולעניין, התרומה למשק של אותן חברות וותיקות בהחלט מכובדת.
ה. החברות הוותיקות משקיעות
משאבים רבים לצורך גביית הכספים מהמדע"ר: רובן מעסיקות מישהו ייעודי In-house, שתפקידו
הוא גביית הכספים, בדגש על כל הכספים (שזה אתגר בפני עצמו) מכל תכניות המו"פ שהחברה
משתתפת בהם. ככל שיש יותר פרויקטים בקנה, וככל שיש יותר כסף על הפרק – כך יש צורך בגיוס
של פונקציה שכזו. אדם זה יודע לדבר את שפת המדע"ר, לדעת מה אנשי המדע"ר היו רוצים לשמוע בכל פניה,
החל משלב הגשת הבקשה הראשונית וכלה בהעברה בין סעיפי התקציב. על אותו אדם להיות בקשר
שוטף עם גוף שהינו סופר-בירוקרטי, שאנשיו אינם בהכרח בעלי ידע מקצועי בפרויקט, ומיועדים
לבצע רק מספר מטלות פשוטות לשורה רחבה מאד של לקוחות. על אותו אדם לדאוג שכל העניינים
יתקתקו, בין אם מדובר בבקשה להארכת שנה, בקשה להעברה בין סעיפי התקציב, בקשה לסגירה
או הפעלה של פרויקט וכד'. על אותו אדם לדאוג באופן שוטף שכל בעיה שצצה תטופל בצורה
מהירה ויעילה ככל האפשר. רצוי שהוא יכיר את בעלי התפקידים השונים בלשכת המדען הראשי
באופן אישי ואת הנפשות הפועלות, כולל הזוטרות, כי אלו הפונקציות שגורמות לכסף לצלול
בחזרה אל חשבון הבנק של החברה.
יחד עם זאת – אל ייאוש:
המדע"ר מעודד מאד גם יזמים וחברות סטארט אפ קטנות יותר לבקש וגם
לקבל תקציבים נאים מהמדע"ר:
1. לפחות חמישית מתקציב
המדע"ר לשנת 2012 מיועד ליזמים וחברות סטארט-אפ קטנות – לדוגמא: תכניות
"תנופה", "מנהלת החממות הטכנולוגיות" בנוסף לעוד תכניות מו"פ
נוספות המיועדות לנישות מסויימות. בנוסף, אם יש יזם שמוכן להביא את עיקר הכסף מהבית
- אזי כמובן ששאר תכניות המו"פ של המדע"ר פתוחות בפניו.
2. בתכניות הנ"ל ניתן
לקבל תקציבים החל מ 100 אלף ש"ח ועד כ-3 מיליון ש"ח.
3. ניתן בתכניות הנ"ל
לקבל תקציבים גם עבור: כוח אדם, חמרים וציוד מתכלה, קבלני משנה בארץ ובחו"ל, פטנטים,
בניית תכנית עסקית, קניית סקרי שוק, תשלום עבור כנסים, תקורה ועוד.
4. שעור השתתפות המדינה
בפרויקטים שכאלה יכול להגיע לכדי 85% מהתקציב המאושר, דהיינו על היזם להביא מהבית רק
15% מהתקציב!
5. יש היום מספר גופים
שנותנים שירותי out-sourcing
בתחום הגשת תכניות מו"פ לתכניות המדע"ר. לחברות בתחילת דרכן
אין צורך להחזיק פונקציה בחברה שתעסוק בכך.
מעוניינים לשמוע עוד?
MaximOCS מספקים במיקור חוץ מעטפת שירותים מלאה, הנובעת מכל המשימות
ומכל ההתעסקות בתכניות המו"פ של לשכת המדען הראשי, החל מבחירת תכנית המו"פ
הנכונה שמתאימה לארגון, ממשיך בהסרת הבירוקרטיה שנובעת מתהליך הגשת הבקשה הראשונית
למענק מו"פ, וכלה בכל המשימות שצצות לאחר אישור ועדת המחקר ובמהלך אורך חייו של
הפרויקט. אנו הולכם איתכם יד ביד בתהליך זה,
בדרך להגשמת החלום שלכם, מתחילתו ועד סופו, ומשאירים לכם ראש שקט לטפל במה שאתם יודעים
הכי טוב: לקדם את המו"פ של הפרויקט שלכם.
לפגישת היכרות צרו קשר: www.MaximOCS.com
מאמר יפה מאד !
השבמחקבועז מה שלומך? ואיך מתקדם?
טל