שלום לכולכם!
במסגרת
עבודתי בתור יועץ לענייני תכניות המדע"ר, יוצא לי לדבר עם המון יזמים, שמתחבטים
ומתלבטים בשאלה האם מלכתחילה כדאי בכלל לגשת ולנסות לקבל מימון משלים מאחת מתכניות
המדע"ר. ברב הפעמים אני לא ממש מבין את ההתלבטות, במיוחד שלעיתים קרובות, האלטרנטיבה
היחידה על הפרק הינה לשבת ולחכות עד שיגיע המימון ממקור אחר כלשהו, כאשר הסיכוי
לכך הוא לא ממש גבוה.
אז למתלבטים
מבינכם, אספתי למענכם 10 סיבות מדוע ממש כדאי לבקש מענק מו"פ מאחת התכניות של
לשכת המדע"ר בישראל:
1.
לשכת המדע"ר
היא גוף ממשלתי שתומך בחברות בתהליך מו"פ, (בניגוד גמור למשקיעים
אחרים פרטיים או ציבוריים, שבד"כ מחפשים את החברות הבשלות יותר, שכבר יש להם
מכירות, ושפוטנציאל ה ROI- או ה- Time to market שלהם הוא מהיר וגבוה יותר). המדע"ר
מסתכל על ההשקעה הפוטנציאלית מנקודת מבט מאקרו כלכלית לאומית, ואם המיזם עמד
בקריטריונים הללו בצורה טובה, אזי רב הסיכויים שייקבל את ההשקעה. המדע"ר יבחן
את הפרויקט, בין השאר, עם השאלות הבאות:
א.
האם
המיזם יפתח את התעשיה בישראל – דהיינו: האם יש פוטנציאל להקמת חברה בע"מ
איתנה שתאריך שנים במשק הישראלי?
ב.
האם הקמת
החברה הנ"ל תגדיל את היצע מקומות התעסוקה במשק?
ג.
האם
הפוטנציאל העסקי הוא ברמה שעשויה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים – דרך הניכויים מהעובדים
ודרך מיסוי החברה?
ד.
האם תמיכה
בפרויקט הזה תתרום לצמיחה של המשק הישראלי?
2.
אין
מעורבות של אקוויטי בתהליך: בשונה מכל משקיע, המדע"ר
לא דורש כל אקוויטי מהחברה הנתמכת בתכנית מו"פ כלשהי (למעט בתכנית החממות
הטכנולוגיות). מיותר לציין שפשוט אין דברים כאלה בשוק מימון הפרויקטים:
מי לא יהיה מוכן לקבל כסף, בתנאי ההלוואה הכי טובים במשק, וללא התחייבות לתת
אקוויטי! מדובר במשהו מדהים קונצפטואלית!
3.
השתתפות מלאה
בסיכון של הפרויקט שלך: המדע"ר הוא בעצם הגוף היחיד בארץ שמוכן לשים את כספו במיזם
פוטנציאלי, ולספוג את ההפסד של ההשקעה במידה והפרויקט של אותו מיזם לא מצליח
להבשיל לכדי ייצור הכנסות, לכל אורך הדרך. כלומר: בכל נקודת זמן בתהליך
המו"פ, במידה והפרויקט שלך נכשל – ניתן לסגור את הפרויקט, וכל הכסף שהוזרם
לפרויקט בתקופת המו"פ מתכניות לשכת המדע"ר - הופך למענק שלא צריך
להחזיר.
4.
תנאי
הלוואה הכי טובים במשק כיום: בשונה מבנקים או נותני חוב אחרים, שמבקשים שהחברה תתחיל להחזיר את תשלומי
ההלוואה תוך מספר חדשים קצר מיום נתינתה -
המדע"ר לא מקשה על החזר ההלוואה שנתן למיזם גם אם הפרויקט מצליח לייצר הכנסות
והופך להצלחה מסחררת, לאמור: במידה והפרויקט שלך מוצלח, והצלחת למכור מוצרים
שפיתחת במסגרת המיזם – החברה צריכה להחזיר את ההלוואה הצמודה לריבית הליבור, רק
מיום שהמוצר שהוגדר בתכנית המו"פ נמכר, ובתשלומים מאד נוחים לכל הדעות (בצורה
של תמלוגים - 3-3.5% ממכירות המוצר בשנה)
5.
סיכויים
גבוהים לקבלת המענק: הבעיה המוכרת והכי בוערת של כל יזם היא מקורות כספיים להשקעה במיזם.
זה לא שאין בארץ ובחו"ל כסף פנוי שמחפש השקעות טובות – נהפוך הוא; הבעיה
המרכזית היא שהתחרות על כל שקל שנותנים אנג'לים או קרנות אחרות היא כ"כ קשה
(עניין של עודף ביקוש על ההיצע) שהופך את הסיכויים לקבל השקעה כזו לזעומים ביותר:
סיכוי של בין 1:100-1:200. לעומת זאת, הסיכוי לקבל השקעה מאחת מתכניות המו"פ
של המדע"ר עומדת על בין 1:2-1:4, כל עוד מדובר בפרויקט שיש לו מו"פ, חדשנות
טכנולוגית, ופוטנציאל עסקי מצויין.
6.
תקציב עתק
שנתי לחלוקה: במונחים של כל קרן השקעות אחרת במשק, ללשכת המדע"ר יש ערמות של
כסף לחלק. רק לסדר את האוזן: בשנת 2012, וזה אחרי קיצוץ עתק בתקציב
הלשכה לעומת השנים שעברו, הקציב משרד המדע"ר 1.2 מיליארד ש"ח להשקעה
בפרויקטים של מו"פ. אין גוף בישראל שנותן כ"כ הרבה כסף בשנה למגוון
כ"כ רחב של פרויקטים.
7.
מגוון
תכניות רחב: בשונה מקרנות ואנג'לים שאוהבים להשקיע מראש ובאופן איסטרטגי בחברות בהתאם
לפורטפוליו ההשקעות שלהם, תכניות המו"פ של המדע"ר מיועדות לקשת רחבה מאד
פרויקטים שמגישים גופים רבים: החל מיזמים קטנים, חברות פרה-סיד, חברות סיד, סטארט
אפים מבוססים יותר, וחברות Enterprise גדלות
וותיקות יותר, ובמגוון רחב עוד יותר של תחומים: החל מביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה, תכנה,
חמרה, מדיקל, וכלה בתעשיה מסורתית, אנרגיה ירוקה, שילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה
ועוד. רק צריך לבחור את התכנית המתאימה למיזם – ויאללה לעבודה!
8.
השתתפות
בתקציב: תכניות המדען הראשי משתתפות בתקציב המאושר של הפרויקט בשיעור
השתתפות שבין 20%-85%. לדוגמא: בתכנית תנופה ניתן לקבל תקציב עד 200 אלף ש"ח
בהשתתפות מדינה של 85%; דהיינו היזם מביא מהבית 15% מהתקציב. בינינו -עסק לא רע
בסה"כ...
9.
ברגע שיש
לפרויקט התחייבות למימון מהמדע"ר – הרבה יותר קל לגייס מימון גם מגופים
אחרים בהמשך הדרך, או אפילו במקביל. המדע"ר בהחלט יכול לתת גושפנקא לכך
שהפרויקט הינו אכן ראוי להשקעה, ואותו משקיע נוסף יודע שהוא לא
ה"פראייר" היחידי ששם את כספו על הפרויקט.
10. תכניות המשך: מה שיפה בתכניות של המדען הראשי הוא, שבמידה ואבני הדרך שהוצבו
לפרויקט באותה תקופת מו"פ הושגו, יש מצב להמשיך ולקבל תמיכה לפרויקט
המו"פ בשנה לאחר מכן. זאת ועוד: המדען הראשי אוהב להמשיך לתקצב את הפרויקט
בתכניות ההמשך שלו. לדוגמא: אם הפרויקט קיבל כסף במסגרת תכנית תנופה על מנת להקים
אבטיפוס, לכתוב תכנית עסקית ולרשום פטנט, הסיכוי להמשיך להיות נתמך על ידי תכניות
ההמשך של קרן המו"פ או תכנית החממות הוא גבוה יחסית.
בכדי
להגיש בקשה לקבלת מימון משלים מאחת מתכניות לשכת המדען הראשי, יש לדבר ולכתוב בשפת
המדע"ר. בשפת הקריטריונים.
איך לומדים את השפה? איך מגבירים את הסיכויים שלכם
לקבל את תמיכת תכניות המו"פ של המדע"ר?
איך גורמים לכך שתקבלו את כל
הכסף בתקציב המאושר?
את זה תשאירו ל MaximOCS, בראשותו של רו"ח בועז
ליפשיץ, יועץ עסקי בכיר ומומחה מדען ראשי עם קבלות .
לפרטים נוספים: www.MaximOCS.com
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה