משפט
הזוי? לא בהכרח ....
במסגרת
עבודתי כיועץ עסקי, יצא לי פעמים רבות לשוחח עם יזמים רבים, שבטוחים שהם אלו
שהמציאו את ה"גלגל" הבא, את הבוננזה של ההיי-טק / הלואו-טק הבא של מדינת
ישראל. אותם יזמים בטוחים שרק אם היו נותנים להם את ההזדמנות (קרי – כסף, והרבה,
כאן ועכשיו) הרי שהיו מרימים את תכנית המו"פ שלהם ותוך זמן קצר מובילים לאבני
הדרך הנכונים ובסופו של דבר, לאקזיט הרצוי. מבחינת מחזור חיי הפרויקטים שלהם -
אותם יזמים יכולים להיות בשלב שהפרויקט הוא על הנייר, אולי הצליחו לבנות אב טיפוס
לא סופי, גרסת ביתא של תכנה או אלוגריתם וכד', וגם כאלה שכבר הגיעו לשלב יותר
מתקדם בפרויקט שלהם ועצרו.
ומה שמשותף לכל אותם יזמים הוא, שכמעט לכולם אין גרוש על הישבן, או, שנותר להם ממש מעט מאד כסף לשרוף, וכולם נמצאים במירוץ של למצוא את המשקיע, או במקרה הנ"ל – לעשוק את אמא...
אגב - הנתונים על המשקיעים ששמים באמת את הכסף על פרויקט כלשהו אינם מבשרים טובות לאותם יזמים, כאשר הסיכויים לכך נעים בין 1:100 ל- 1:200 במקרה הטוב.
עכשיו
אקח אתכם לאטמוספרה אחרת, כמעט בדיונית ברמת המימון אבל מאד ארצית מבחינת המימוש:
מה היה
קורה אילו אותם יזמים עם הרעיונות המדהימים שלהם, שקיבלו זה עתה את כספי הפיצויים מהחברה
האחרונה בהם עבדו, שקיבלו את מענק השחרור שלהם מצה"ל, או ש"עשקו"
את חבריהם ומשפחותיהם לטובת הנושא, היו בשלב ראשון שומרים על הכספים
הללו אצלם בארנק, ובמקביל בודקים את היתכנות הפרויקט שלהם דרך מסלול
"תנופה"?
למי שלא
מכיר- מסלול "תנופה" של לשכת המדען הראשי, נותן ליזמים ללא התחייבות
לאקוויטי תקציב של 200 אלף ש"ח, בהשתתפות מדינה של 85%, (וסיכוי הצלחה של 1:4
למי שתהה) כאשר היזם יכול בעזרתם להכנס מיידית להוצאות של:
·
בניית אב-טיפוס באמצעות:
א. חומרים
ב. רכיבים מתכלים
ג. קבלני משנה
ד. יועצים, כולל יעוץ שיווקי
·
עורכי פטנטים
·
לביצע סקר שוק
·
הצגה בתערוכות
תוצאה של פעולה חכמה שכזו יכולה להשאיר את כספי החסכונות של אותם יזמים לזמן מאוחר יותר.
חלק
מהחסכונות הללו יכול ישמש לטובת פתיחת חברה בע"מ, תשלום אגרות, מציאת
רו"ח, עו"ד וכד'. חלקו ישמש אולי למשיכת משכורת קטנה. חלקו הגדול ילך לטובת
המימון המשלים של ה 15% הנותרים במסגרת תקציב מסלול "תנופה".
ובסוף השנה,
היזמים נמצאים על קו הזינוק עם אותו רעיון שהיה להם לפני שנה, רק שעכשיו הם יכולים
לחפש הון פרטי להמשך פיתוח ומסחור באמצעות הנכסים
הבאים:
·
אבני דרך
משמעותיות שהושגו בשנה האחרונה בפרויקט
·
תכנית
עסקית
·
פטנטים
שנרשמו
·
סקר שוק מקיף
·
גרסת
ביתא/אלפא או אבטיפוס כלשהו שניתן להראות אותו למשקיעים
·
קצת כסף להמשך
הדרך, שנותר מאותם חיסכונות
·
100% מהאקוויטי בכיס,
מוכנים לחלוקה תמורת הכסף גדול
אגב – אותם יזמים יכולים להראות למשקיע עתידי, שהפרויקט שלהם כבר נבחן על ידי משהו מוסמך, שהאמין בצוות וברעיון ושם את כספו ללא בקשה לאקוויטי.
ובנוסף, במקביל
היזמים יכולים בקלות יחסית להגיש תכנית המשך של המדע"ר. לא חסרות תכניות המשך,
ואחד הקריטריונים החשובים של המדע"ר הוא "תכניות ממשיכות". ובמקרה שהיזמים
לא הצליחו להגיע לאבני הדרך הרצויות, תמיד ניתן להפסיק את הפרויקט מיידית, לסווג
את כספי תמיכת המדע"ר כמענק, ולהמשיך
לאתגר הבא עם הכסף שעוד לא נשרף.
איך תדאגו
שבקשתכם לתקציב של 200 אלף ש"ח במסגרת תכנית "תנופה" תקבל את אישור
המדען הראשי בסיכוי גבוה יותר? איך תדאגו לצלוח את נהרות הבירוקרטיה של לשכת
המדע"ר? את זה תשאירו כבר ל- MaximOCS בראשותו של רו"ח
בועז ליפשיץ, יועץ עסקי בכיר ומומחה מדען ראשי עם קבלות.
לפגישת
היכרות חייגו: 054-5791-764
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה