האם רק לחברות הגדולות והוותיקות יותר מגיע תקציב גבוה מתכניות המו"פ של לשכת המדען הראשי?

המדען הראשי?

שלום לכולם.

לאחרונה, ולא בפעם הראשונה, נשאלתי שאלה חשובה הקשורה לחלוקת הכספים מטעם תכניות המו"פ של לשכת המדען הראשי. רציתי לשתף אתכם בתשובה לשאלה זו.

השאלה נוסחה פחות או יותר כך:

"מדוע מתוך תקציב של 1.2 מיליארד ש"ח בשנה (נכון לשנת 2012) מוקצה עיקר התקציב לחברות המבוססות, הוותיקות והגדולות ואילו תקציב קטן בלבד מוקצה לשאר חברות הסטארט-אפ הקטנות וליזמים הפרטיים? האם לא ראוי יותר שתקציב ממשלתי בסדר גודל שכזה יחולק בצורה צודקת יותר בה יותר כספים יוקצו ליזמים וסטארט-אפים קטנים שממילא מתקשים להרים ולקדם את הפרויקטים שלהם ופחות לחברות וותיקות שיש להן מקורות מימון עצמיים ורב הסיכויים שהיו מפתחים את המיזם באופן בלתי תלוי לתכניות המדע"ר?"

ובכן, התשובה מורכבת ממספר אספקטים חשובים שיש לקחת את מכלולם בחשבון.

ראשית, יש משהו בקביעה הזו. הסיבות לכך הן כדלקמן:

א.       המדען הראשי מעוניין למזער את הסיכון ולמקסם את הפוטנציאל שלו בתור קרן ההשקעות במו"פ של מדינת ישראל. בתמיכתו בחברות הוותיקות, שהוכיחו את הצלחתם בתכניות המדע"ר בעבר והמשלמים עבור הצלחתם תמלוגים למדינה, הוא משיג את המטרות הללו.

ב.       יש לאותם חברות וותיקות צוות פיתוח שהוכיח את עצמו ומשאבים כספיים נרחבים להבאת מימון משלים מהבית ( לעיתים גם 60% מהכסף הנדרש בנוסף לתקורות אחזקת החברה).

ג.        החברות הוותיקות יודעות מניסיון מהו מחזור חיי פרויקט כולל החכמה בסגירת פרויקטים שלא צלחו בזמן משהו שחברות צעירות לא בהכרח עושות בעיתוי הנכון ממגוון שיקולים שלא קשורים בהכרח למו"פ כדוגמת משיכת עוד חודש משכורת...

ד.       רוב החברות הוותיקות מגישות יותר מפרויקט אחד במהלך השנה. ככל שיש יותר פרויקטים מוצלחים מגייסים יותר אנשים לעבוד בו. בקיצור ולעניין, התרומה למשק של אותן חברות וותיקות בהחלט מכובדת.

ה.       החברות הוותיקות משקיעות משאבים רבים לצורך גביית הכספים מהמדע"ר: רובן מעסיקות מישהו ייעודי In-house, שתפקידו הוא גביית הכספים, בדגש על כל הכספים (שזה אתגר בפני עצמו) מכל תכניות המו"פ שהחברה משתתפת בהם. ככל שיש יותר פרויקטים בקנה, וככל שיש יותר כסף על הפרק – כך יש צורך בגיוס של פונקציה שכזו. אדם זה יודע לדבר את שפת המדע"ר, לדעת מה אנשי המדע"ר היו רוצים לשמוע בכל פניה, החל משלב הגשת הבקשה הראשונית וכלה בהעברה בין סעיפי התקציב. על אותו אדם להיות בקשר שוטף עם גוף שהינו סופר-בירוקרטי, שאנשיו אינם בהכרח בעלי ידע מקצועי בפרויקט, ומיועדים לבצע רק מספר מטלות פשוטות לשורה רחבה מאד של לקוחות. על אותו אדם לדאוג שכל העניינים יתקתקו, בין אם מדובר בבקשה להארכת שנה, בקשה להעברה בין סעיפי התקציב, בקשה לסגירה או הפעלה של פרויקט וכד'. על אותו אדם לדאוג באופן שוטף שכל בעיה שצצה תטופל בצורה מהירה ויעילה ככל האפשר. רצוי שהוא יכיר את בעלי התפקידים השונים בלשכת המדען הראשי באופן אישי ואת הנפשות הפועלות, כולל הזוטרות, כי אלו הפונקציות שגורמות לכסף לצלול בחזרה אל חשבון הבנק של החברה.

יחד עם זאת – אל ייאוש: המדע"ר מעודד מאד גם יזמים וחברות סטארט אפ קטנות יותר לבקש וגם לקבל תקציבים נאים מהמדע"ר:

1.      לפחות חמישית מתקציב המדע"ר לשנת 2012 מיועד ליזמים וחברות סטארט-אפ קטנות – לדוגמא: תכניות "תנופה", "מנהלת החממות הטכנולוגיות" בנוסף לעוד תכניות מו"פ נוספות המיועדות לנישות מסויימות. בנוסף, אם יש יזם שמוכן להביא את עיקר הכסף מהבית - אזי כמובן ששאר תכניות המו"פ של המדע"ר פתוחות בפניו.

2.      בתכניות הנ"ל ניתן לקבל תקציבים החל מ 100 אלף ש"ח ועד כ-3 מיליון ש"ח.

3.      ניתן בתכניות הנ"ל לקבל תקציבים גם עבור: כוח אדם, חמרים וציוד מתכלה, קבלני משנה בארץ ובחו"ל, פטנטים, בניית תכנית עסקית, קניית סקרי שוק, תשלום עבור כנסים, תקורה ועוד.

4.      שעור השתתפות המדינה בפרויקטים שכאלה יכול להגיע לכדי 85% מהתקציב המאושר, דהיינו על היזם להביא מהבית רק 15% מהתקציב!

5.      יש היום מספר גופים שנותנים שירותי out-sourcing בתחום הגשת תכניות מו"פ לתכניות המדע"ר. לחברות בתחילת דרכן אין צורך להחזיק פונקציה בחברה שתעסוק בכך.

מעוניינים לשמוע עוד?

MaximOCS מספקים במיקור חוץ מעטפת שירותים מלאה, הנובעת מכל המשימות ומכל ההתעסקות בתכניות המו"פ של לשכת המדען הראשי, החל מבחירת תכנית המו"פ הנכונה שמתאימה לארגון, ממשיך בהסרת הבירוקרטיה שנובעת מתהליך הגשת הבקשה הראשונית למענק מו"פ, וכלה בכל המשימות שצצות לאחר אישור ועדת המחקר ובמהלך אורך חייו של הפרויקט.  אנו הולכם איתכם יד ביד בתהליך זה, בדרך להגשמת החלום שלכם, מתחילתו ועד סופו, ומשאירים לכם ראש שקט לטפל במה שאתם יודעים הכי טוב: לקדם את המו"פ של הפרויקט שלכם.

לפגישת היכרות צרו קשר: www.MaximOCS.com

10 סיבות מדוע לבקש מימון משלים מתכנית המו"פ של לשכת המדע"ר

שלום לכולכם!

במסגרת עבודתי בתור יועץ לענייני תכניות המדע"ר, יוצא לי לדבר עם המון יזמים, שמתחבטים ומתלבטים בשאלה האם מלכתחילה כדאי בכלל לגשת ולנסות לקבל מימון משלים מאחת מתכניות המדע"ר. ברב הפעמים אני לא ממש מבין את ההתלבטות, במיוחד שלעיתים קרובות, האלטרנטיבה היחידה על הפרק הינה לשבת ולחכות עד שיגיע המימון ממקור אחר כלשהו, כאשר הסיכוי לכך הוא לא ממש גבוה.

אז למתלבטים מבינכם, אספתי למענכם 10 סיבות מדוע ממש כדאי לבקש מענק מו"פ מאחת התכניות של לשכת המדע"ר בישראל:

1.      לשכת המדע"ר היא גוף ממשלתי שתומך בחברות בתהליך מו"פ, (בניגוד גמור למשקיעים אחרים פרטיים או ציבוריים, שבד"כ מחפשים את החברות הבשלות יותר, שכבר יש להם מכירות, ושפוטנציאל ה ROI- או ה- Time to market שלהם הוא מהיר וגבוה יותר). המדע"ר מסתכל על ההשקעה הפוטנציאלית מנקודת מבט מאקרו כלכלית לאומית, ואם המיזם עמד בקריטריונים הללו בצורה טובה, אזי רב הסיכויים שייקבל את ההשקעה. המדע"ר יבחן את הפרויקט, בין השאר, עם השאלות הבאות:

א.      האם המיזם יפתח את התעשיה בישראל – דהיינו: האם יש פוטנציאל להקמת חברה בע"מ איתנה שתאריך שנים במשק הישראלי?

ב.      האם הקמת החברה הנ"ל תגדיל את היצע מקומות התעסוקה במשק?

ג.       האם הפוטנציאל העסקי הוא ברמה שעשויה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים – דרך הניכויים מהעובדים ודרך מיסוי החברה?

ד.      האם תמיכה בפרויקט הזה תתרום לצמיחה של המשק הישראלי?

2.      אין מעורבות של אקוויטי בתהליך:  בשונה מכל משקיע, המדע"ר לא דורש כל אקוויטי מהחברה הנתמכת בתכנית מו"פ כלשהי (למעט בתכנית החממות הטכנולוגיות). מיותר לציין שפשוט אין דברים כאלה בשוק מימון הפרויקטים: מי לא יהיה מוכן לקבל כסף, בתנאי ההלוואה הכי טובים במשק, וללא התחייבות לתת אקוויטי! מדובר במשהו מדהים קונצפטואלית!

3.      השתתפות מלאה בסיכון של הפרויקט שלך: המדע"ר הוא בעצם הגוף היחיד בארץ שמוכן לשים את כספו במיזם פוטנציאלי, ולספוג את ההפסד של ההשקעה במידה והפרויקט של אותו מיזם לא מצליח להבשיל לכדי ייצור הכנסות, לכל אורך הדרך. כלומר: בכל נקודת זמן בתהליך המו"פ, במידה והפרויקט שלך נכשל – ניתן לסגור את הפרויקט, וכל הכסף שהוזרם לפרויקט בתקופת המו"פ מתכניות לשכת המדע"ר - הופך למענק שלא צריך להחזיר. 

4.      תנאי הלוואה הכי טובים במשק כיום: בשונה מבנקים או נותני חוב אחרים, שמבקשים שהחברה תתחיל להחזיר את תשלומי ההלוואה תוך מספר חדשים  קצר מיום נתינתה - המדע"ר לא מקשה על החזר ההלוואה שנתן למיזם גם אם הפרויקט מצליח לייצר הכנסות והופך להצלחה מסחררת, לאמור: במידה והפרויקט שלך מוצלח, והצלחת למכור מוצרים שפיתחת במסגרת המיזם – החברה צריכה להחזיר את ההלוואה הצמודה לריבית הליבור, רק מיום שהמוצר שהוגדר בתכנית המו"פ נמכר, ובתשלומים מאד נוחים לכל הדעות (בצורה של תמלוגים - 3-3.5% ממכירות המוצר בשנה)

5.      סיכויים גבוהים לקבלת המענק: הבעיה המוכרת והכי בוערת של כל יזם היא מקורות כספיים להשקעה במיזם. זה לא שאין בארץ ובחו"ל כסף פנוי שמחפש השקעות טובות – נהפוך הוא; הבעיה המרכזית היא שהתחרות על כל שקל שנותנים אנג'לים או קרנות אחרות היא כ"כ קשה (עניין של עודף ביקוש על ההיצע) שהופך את הסיכויים לקבל השקעה כזו לזעומים ביותר: סיכוי של בין 1:100-1:200. לעומת זאת, הסיכוי לקבל השקעה מאחת מתכניות המו"פ של המדע"ר עומדת על בין 1:2-1:4, כל עוד מדובר בפרויקט שיש לו מו"פ, חדשנות טכנולוגית, ופוטנציאל עסקי מצויין.

6.      תקציב עתק שנתי לחלוקה: במונחים של כל קרן השקעות אחרת במשק, ללשכת המדע"ר יש ערמות של כסף לחלק. רק לסדר את האוזן:  בשנת 2012, וזה אחרי קיצוץ עתק בתקציב הלשכה לעומת השנים שעברו, הקציב משרד המדע"ר 1.2 מיליארד ש"ח להשקעה בפרויקטים של מו"פ. אין גוף בישראל שנותן כ"כ הרבה כסף בשנה למגוון כ"כ רחב של פרויקטים.

7.      מגוון תכניות רחב: בשונה מקרנות ואנג'לים שאוהבים להשקיע מראש ובאופן איסטרטגי בחברות בהתאם לפורטפוליו ההשקעות שלהם, תכניות המו"פ של המדע"ר מיועדות לקשת רחבה מאד פרויקטים שמגישים גופים רבים: החל מיזמים קטנים, חברות פרה-סיד, חברות סיד, סטארט אפים מבוססים יותר, וחברות Enterprise גדלות וותיקות יותר, ובמגוון רחב עוד יותר של תחומים: החל מביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה, תכנה, חמרה, מדיקל, וכלה בתעשיה מסורתית, אנרגיה ירוקה, שילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה ועוד. רק צריך לבחור את התכנית המתאימה למיזם – ויאללה לעבודה!

8.      השתתפות בתקציב: תכניות המדען הראשי משתתפות בתקציב המאושר של הפרויקט בשיעור השתתפות שבין 20%-85%. לדוגמא: בתכנית תנופה ניתן לקבל תקציב עד 200 אלף ש"ח בהשתתפות מדינה של 85%; דהיינו היזם מביא מהבית 15% מהתקציב. בינינו -עסק לא רע בסה"כ...

9.      ברגע שיש לפרויקט התחייבות למימון מהמדע"ר – הרבה יותר קל לגייס מימון גם מגופים אחרים בהמשך הדרך, או אפילו במקביל. המדע"ר בהחלט יכול לתת גושפנקא לכך שהפרויקט הינו אכן ראוי להשקעה, ואותו משקיע נוסף יודע שהוא לא ה"פראייר" היחידי ששם את כספו על הפרויקט.

10.  תכניות המשך: מה שיפה בתכניות של המדען הראשי הוא, שבמידה ואבני הדרך שהוצבו לפרויקט באותה תקופת מו"פ הושגו, יש מצב להמשיך ולקבל תמיכה לפרויקט המו"פ בשנה לאחר מכן. זאת ועוד: המדען הראשי אוהב להמשיך לתקצב את הפרויקט בתכניות ההמשך שלו. לדוגמא: אם הפרויקט קיבל כסף במסגרת תכנית תנופה על מנת להקים אבטיפוס, לכתוב תכנית עסקית ולרשום פטנט, הסיכוי להמשיך להיות נתמך על ידי תכניות ההמשך של קרן המו"פ או תכנית החממות הוא גבוה יחסית. 

 בכדי להגיש בקשה לקבלת מימון משלים מאחת מתכניות לשכת המדען הראשי, יש לדבר ולכתוב בשפת המדע"ר. בשפת הקריטריונים. 

איך לומדים את השפה? איך מגבירים את הסיכויים שלכם לקבל את תמיכת תכניות המו"פ של המדע"ר? 

איך גורמים לכך שתקבלו את כל הכסף בתקציב המאושר? 

את זה תשאירו ל MaximOCS, בראשותו של רו"ח בועז ליפשיץ, יועץ עסקי בכיר ומומחה מדען ראשי עם קבלות   .

לפרטים נוספים: www.MaximOCS.com

Q: Is OCS some kind of male cattle, OR is it The Solution for your Financial Gap?

 A:  You would probably misspell "OCS" for "Ox". There is a slight, but significant, difference between the two words:

From Wikipedia: "An Ox (plural Oxen), is an adult male cattle trained as a working animal. Oxen are commonly castrated, and therefore more tractable..."

Whereas, "The Office of the Chief Scientist (OCS) of the Ministry of Industry, Trade and Labor (MOITAL) ....oversees all Government sponsored support of R&D in the Israeli industry..."(quoted from the OCS website: http://www.moit.gov.il/NR/exeres/3C96E1CF-EDFA-4F16-BACE-216773805124.htm)

So, why is the OCS The solution for your Financial Gap? Let's pause and rewind to the beginning:

Here is a familiar scenario: You are a high-tech graduate, an early stage inventor, or an entrepreneur, and you have just come up with the greatest idea for a start-up. Fantastic! Isn't it?

Let us say that your idea appears to be a substantial breakthrough in your field of interest. Wow! Real potential!

You start to really believe in this idea of yours, so you decide to recruit your high-tech friends to this project, invest most of your savings, raise some extra cash from the bank, your friends and parents;

However, you still lack that silent partner, who would add a significant amount of cash into the equation and would participate in the intimidating business & technological risks without "swallowing" your innovation with in a draconian gulp contact.

You are experiencing what I call "The Financial Gap" which is preventing you from jumping into the cold water of R&D innovation and initiative, which eventually would give your invention a giant boost to found a real business. And each minute passing by, your potential competitors are gaining time and are maybe even beating you to what was your potential business Exit...

Now - isn't that a pity?

Here is The solution:

1. You can apply for various R&D OCS government grants, which in the case of the Project's success - becomes a government non-interest-bearing loan.
2. You can obtain between 20% and 50% of your project's funding, depending on the dimensions of your project: Its innovation, originality, risk level, technical and business potential, potential volume of production, location (in Israel or abroad), as well as its added value and its contribution to the industrial development of the State of Israel.
3. If your project is successful and your have a business exit - this is your Big-time benefit. The government's 'cut' is in royalties - between 3% - 3.5% per year of your sales until the final loan repay.
4. If your project is closed - certainly not pleasant, but definitely a possible scenario: In this case, the money invested by the state in your project will become a government grant which you will not need to return.

Definitely worth a try, isn't it?            Good luck with it!

MaximOCS focuses on Maximizing the Income from the Israeli OCS sponsorship programs for start-ups and R&D companies which feature technological breakthroughs with minimum risk in development and commercialization.

MaximOCS main expertise is Optimizing the OCS Funding Process and Bureaucracy Removal from your way, leaving you a clear mind to perform your R&D activities.

For more information please visit our website at www.MaximOCS.cm, or contact us at: Boaz@maximOCS.com

Check out MaximOCS's profile in LinkedIn:
http://www.linkedin.com/company/maximocs/products?sort=name

 

אמא, יש לך 200 אלף ש"ח בשבילי?

משפט הזוי? לא בהכרח ....

במסגרת עבודתי כיועץ עסקי, יצא לי פעמים רבות לשוחח עם יזמים רבים, שבטוחים שהם אלו שהמציאו את ה"גלגל" הבא, את הבוננזה של ההיי-טק / הלואו-טק הבא של מדינת ישראל. אותם יזמים בטוחים שרק אם היו נותנים להם את ההזדמנות (קרי – כסף, והרבה, כאן ועכשיו) הרי שהיו מרימים את תכנית המו"פ שלהם ותוך זמן קצר מובילים לאבני הדרך הנכונים ובסופו של דבר, לאקזיט הרצוי. מבחינת מחזור חיי הפרויקטים שלהם - אותם יזמים יכולים להיות בשלב שהפרויקט הוא על הנייר, אולי הצליחו לבנות אב טיפוס לא סופי, גרסת ביתא של תכנה או אלוגריתם וכד', וגם כאלה שכבר הגיעו לשלב יותר מתקדם בפרויקט שלהם ועצרו.

ומה שמשותף לכל אותם יזמים הוא, שכמעט לכולם אין גרוש על הישבן, או, שנותר להם ממש מעט מאד כסף לשרוף, וכולם נמצאים במירוץ של למצוא את המשקיע, או במקרה הנ"ל – לעשוק את אמא... 
אגב - הנתונים על המשקיעים ששמים באמת את הכסף על פרויקט כלשהו אינם מבשרים טובות לאותם יזמים, כאשר הסיכויים לכך נעים בין 1:100 ל-  1:200 במקרה הטוב.

עכשיו אקח אתכם לאטמוספרה אחרת, כמעט בדיונית ברמת המימון אבל מאד ארצית מבחינת המימוש:

מה היה קורה אילו אותם יזמים עם הרעיונות המדהימים שלהם, שקיבלו זה עתה את כספי הפיצויים מהחברה האחרונה בהם עבדו, שקיבלו את מענק השחרור שלהם מצה"ל, או ש"עשקו" את חבריהם ומשפחותיהם לטובת הנושא, היו בשלב ראשון שומרים על הכספים הללו אצלם בארנק, ובמקביל בודקים את היתכנות הפרויקט שלהם דרך מסלול "תנופה"?

למי שלא מכיר- מסלול "תנופה" של לשכת המדען הראשי, נותן ליזמים ללא התחייבות לאקוויטי תקציב של 200 אלף ש"ח, בהשתתפות מדינה של 85%, (וסיכוי הצלחה של 1:4 למי שתהה) כאשר היזם יכול בעזרתם להכנס מיידית להוצאות של: 

·         בניית אב-טיפוס באמצעות:

א.      חומרים

ב.      רכיבים מתכלים

ג.       קבלני משנה

ד.      יועצים, כולל יעוץ שיווקי

·         עורכי פטנטים

·         לביצע סקר שוק

·         הצגה בתערוכות

תוצאה של פעולה חכמה שכזו יכולה להשאיר את כספי החסכונות של אותם יזמים לזמן מאוחר יותר.

חלק מהחסכונות הללו יכול ישמש לטובת פתיחת חברה בע"מ, תשלום אגרות, מציאת רו"ח, עו"ד וכד'. חלקו ישמש אולי למשיכת משכורת קטנה. חלקו הגדול ילך לטובת המימון המשלים של ה 15% הנותרים במסגרת תקציב מסלול "תנופה". 

ובסוף השנה, היזמים נמצאים על קו הזינוק עם אותו רעיון שהיה להם לפני שנה, רק שעכשיו הם יכולים לחפש הון פרטי להמשך פיתוח ומסחור באמצעות הנכסים הבאים:

·         אבני דרך משמעותיות שהושגו בשנה האחרונה בפרויקט

·         תכנית עסקית

·         פטנטים שנרשמו

·         סקר שוק מקיף

·         גרסת ביתא/אלפא או אבטיפוס כלשהו שניתן להראות אותו למשקיעים

·         קצת כסף להמשך הדרך, שנותר מאותם חיסכונות

·         100% מהאקוויטי בכיס, מוכנים לחלוקה תמורת הכסף גדול

אגב – אותם יזמים יכולים להראות למשקיע עתידי, שהפרויקט שלהם כבר נבחן על ידי משהו מוסמך, שהאמין בצוות וברעיון ושם את כספו ללא בקשה לאקוויטי. 

ובנוסף, במקביל היזמים יכולים בקלות יחסית להגיש תכנית המשך של המדע"ר. לא חסרות תכניות המשך, ואחד הקריטריונים החשובים של המדע"ר הוא "תכניות ממשיכות". ובמקרה שהיזמים לא הצליחו להגיע לאבני הדרך הרצויות, תמיד ניתן להפסיק את הפרויקט מיידית, לסווג את כספי תמיכת המדע"ר כמענק,  ולהמשיך לאתגר הבא עם הכסף שעוד לא נשרף.

איך תדאגו שבקשתכם לתקציב של 200 אלף ש"ח במסגרת תכנית "תנופה" תקבל את אישור המדען הראשי בסיכוי גבוה יותר? איך תדאגו לצלוח את נהרות הבירוקרטיה של לשכת המדע"ר? את זה תשאירו כבר ל- MaximOCS בראשותו של רו"ח בועז ליפשיץ, יועץ עסקי בכיר ומומחה מדען ראשי עם קבלות. 

לפגישת היכרות חייגו: 054-5791-764

Boaz@MaximOCS.com

www.MaximOCS.com