The OCS budget is running out of money – and YOU are running out of time!

אז נכון, אנחנו רק בחודש פברואר 2014, ושנת התקציב בעצם רק החלה. אבל יש סיכוי גבוה שכבר בעוד 4 חודשים, קופת קרן המו"פ של המדע"ר תתרוקן מהמזומנים שלה. מדוע? בפוסט זה ננסה להסביר את התופעה.   

תקציב המדע"ר עומד השנה על סך של 1.230 מיליארד ש"ח. מי שעוקב אחר תקציבי משרד המדע"ר יודע כי המספרים הללו רק צונחים משנה לשנה. מצד שני, יש גידול בבקשות לקבלת תקציבים מתכניות המו"פ של לשכת המדע"ר, וזה קורה מהסיבות הבאות:

א.      תנאי ההלוואה המצויינים של תכניות לשכת המדע"ר לא נפגעו – דהיינו החזר ההלוואה רק בעת הצלחה עם "גרייס" עד לביצוע מכירות בפועל. התיקון לחוק המו"פ שבוצע לפני מספר שנים גרם להסרת הערפל ששרר סביב נושא הוצאת הידע והייצור מחוץ לישראל, כך שבעזרת תכנון נכון של הפעילות העסקית לטווח הארוך ניתן להתחשב מראש במגבלות הללו.

ב.      כמות ההשקעות המגיעות מהמגזר הפרטי והציבורי קטנות משנה לשנה: הקושי של גופים מקומיים, כגון קרנות הון סיכון, קרנות מיקרו, קבוצות אנג'לים, קונסורציומים ודומיהם לגייס כספים לצורך השקעות בסטארט-אפים ישראליים, משפעים על כמות ואיכות ההשקעות שלהם במיזמים שהינם לעיתים קרובות עתירי סיכון.

ג.       מיזמים שיש להם עדיין חסמי מו"פ משמעותיים הינם פחות אטרקטיבים להשקעות של הגופים הנ"ל, המעדיפים להשקיע במיזמים שכבר יש להם מוצר או שירות פעילים, בעלי לקוחות, רשימת משתמשים או "טראפיק" אינטרנטי, שה Time To Market שלהם קצר יותר, ופוטנציאל החזר ההשקעה הוא בטווח הנראה לעין.

ד.      בעקבות מהלכי פיטורין שרק הולכים וגואים במשק הישראלי, והקושי של בני 40+ להשתלב מחדש בשוק העבודה החדש שנוצר (תופעת ה"גילנות") מנסים יותר ויותר אנשים שנפלטו משוק העבודה את כוחם בתחום הייזמות הטכנולוגית.

ומדוע הזמן של אותם יזמים וחברות הסטראט- אפ לקבל תקציבים מהמדע"ר הולך אוזל? זה קורה מהסיבות הבאות:

א.      תור של מיזמים מהשנה הקודמת שבקשותיהם למענק מו"פ טרם נידונה בוועדת המחקר: מאחר וניתן להגיש למדע"ר בקשות למענקי מו"פ של עד 10 מיליון ש"ח בשנה ללא מגבלה של זמן, למעשה מוגשים מיזמים חדשים לקרן המו"פ כל הזמן. ברגע שהתקציב לשנה הקלנדרית נגמר, כולם ממתינים לאישור תקציב המדינה של השנה הבאה. כשתקציב המדינה (שלעיתים אישורו מתעכב בשל תהליך הבחירות לכנסת) מאושר, גם משרד המדע"ר מקבל את תקציבו וכמו בכל תור - תחילה דנים בבקשות שנותרו האחרונות בתור בשנה החולפת ורק לאחר מכן בבקשות שהתקבלו במהלך שנת התקציב הנוכחית.

ב.      התקציב המוגבל ממילא של לשכת המדע"ר בד"כ אוזל לקראת אמצע השנה הקלנדרית. אם לא דנו בוועדת המחקר בבקשתכם למענק מו"פ עד תקופה זו – יש מצב שהדיון יידחה רק לתחילת השנה שלאחר מכן...

ג.       גם אם יש תוספות תקציביות ללשכת המדע"ר מרזרבות ממשלתיות המתגלות לקראת סוף השנה (כפי שהיה בסוף שנת 2013) – הוא מיועד בחלקו הגדול למימון פרויקטים של חברות גדולות יותר שלא קבלו תשובה סופית במהלך השנה מוועדת המחקר (כן, מסתבר שיש דבר שכזה..)

ובל נשכח כי לוח הזמנים מיום הגשת הבקשה ועד ליום האישור יכול לקחת עד 3 חודשים (!), ולכן מומלץ להזדרז להגיש את בקשת המו"פ שלכם במיידי!

יזמ/ת, סטארט-אפיסט/ית,

יש לך מיזם בעל חדשנות טכנולוגית משמעותית ופוטנציאל עסקי מדהים? רוצה להספיק להגיש את בקשת המו"פ שלך בזמן? הגעת למקום הנכון! צרו קשר כאן ונחזור אליכם תוך 24 שעות!

לפרטים נוספים: Boaz@maximocs.com

TriggerUs - חממה חברתית טכנולוגית

 

Coming Soon...

ניפוץ מיתוסים: קבלת מימון מהמדע"ר – האם זה באמת כדאי?!

לאחרונוה אני נתקל בתופעה שמדהימה אותי כל פעם מחדש:

לקוח פונה אלי ומקבל ממני הסבר על אופצית המימון של תכניות המו"פ של לשכת המדען הראשי. לאחר כשבוע-שבועיים כשאני מתקשר לשאול האם החליט ללכת על האופציה הזו, הוא אומר לי שהוא קיבל עצה ממשהו אחר שהמליץ לו לרדת מהרעיון. אותו יועץ אמר לו שפשוט לא כדאי לו להתעסק עם תכניות המו"פ של לשכת המדען הראשי מאחר והדבר יכול לפגוע בו בעתיד.

וממה הדברים הללו נובעים? הם נובעים ממיתוסים מוטעים וממוניטין שלילי שהצליח המדע"ר לצבור לאורך השנים, ואליהם אני רוצה להתייחס בפוסט הזה.

והרי לכם 4 מיתוסים שליליים - וניפוצם:

1.      מיתוס: הפרויקט שלי אינו מתאים לתכניות המו"פ של המדען הראשי. אז נכון לא כל הפרויקטים מתאימים, לדוגמא מי שיוצר אפליקציה סלולרית מתי מגיע האוטובוס הבא לתחנה. אבל מי שיצליח לכתוב בקשה חכמה למענק מו"פ שתכלול בחובה בנוסף גם חזון על הקמת חברה שתעסיק עובדים רבים שיקדמו את התעשיה, שישלמו מיסים, ושיצמיחו את הכלכלה – אפשר בהחלט לגרום לפרויקט שכזה להיות מתאים לאחת מתכניות המדע"ר.

2.      מיתוס: רק הפרויקטים הגרועים ביותר מקבלים תמיכה מלשכת המדע"ר. אז התשובה למיתוס מפוקפק שכזה היא שהמדע"ר תומך במאות פרויקטים על בסיס שנתי, וקשת התמיכה שלו היא בחברות מכל קצוות משק: מחברות אנטרפרייז עד סטארט-אפים וחברות העוסקות בתעשיה מסורתית. לכל החברות הללו יש פרויקטים שמצדיקים לחלוטין תמיכה במו"פ, גם אם בסוף הם נכשלים.

3.      מיתוס: התשלום למדע"ר בסוף הדרך אינו מצדיק את תמיכת המדע"ר כעת. יש לי שאלה: מה האלטרנטיבה שלכם היום למימון הפרויקט? אנג'לים או קרנות? קדימה. מוזמנים לעמוד בתור עם כל האחרים. אגב - הסיכויים נמוכים למדי (1:100 -1:200). 

4.      מיתוס: התעסקות עם תכניות המו"פ של לשכת המדע"ר מכילה התעסקות בנהלים רבים, הוראות מנכ"ל ובירוקרטיה רבה. אז אכן, מי שרוצה כסף ממשהו צריך לעמוד בנהלים כלשהם. קרן המו"פ של לשכת המדע"ר השייכת למשרד המסחר והתעשיה אכן בירוקרטית מאד. מה שמנפץ את המיתוס הזה הוא העובדה שיש חברות Outsourcing, ביניהם גם כותב פוסט זה, שמציעות שירותי הסרת הבירוקרטיה וטיפול בכל נושא קבלת כל הכספים מהמדע"ר במיקור חוץ. אגב – דעו לכם שבארגונים גדולים שלהם יותר מ2-3 פרויקטי מו"פ הנתמכים דרך לשכת המדע"ר קיימת פונקציה שזה בדיוק תפקידה. ברור שדבר זה לא מתאים לכל ארגון במיוחד אם פעילות המו"פ שלו קטנה.

אז אחרי שהפרכנו את המיתוסים הנ"ל, אני רוצה להתייחס לנקודה חשובה שמביני עניין יעריכו:

המוניטין השלילי של המדע"ר נבע בזמנו מחוק המו"פ.

 

עד לתיקון האחרון שבוצע בחוק המו"פ, היתה הגבלה חמורה על הוצאת הידע והייצור מחוץ לישראל. ההגבלה הגיעה ביום האקזיט או ביום הוצאת הייצור בדמות קנס דרקוני שלא היה מוגבל בסכום, והתבסס על חישובי החלק היחסי של תמיכת כספי המדע"ר לעומת שאר הוצאות המו"פ של הפרויקט.

מצד אחד, ההגבלות הללו היו לטובת השגת מטרות לשכת המדע"ר, לאמור: הידע שנצבר בפרויקטים שיפותחו בעזרתו ישאר בארץ ויעזור להקים תעשיה משגשגת עם מקומות עבודה חדשים; מצד שני, נוצר מצב בלתי אפשרי שלחברה ישראלית אסור היה להוציא את הייצור או לייצא ידע שנוצר בהשקעת המדע"ר, ובפרט לא ניתן היה למכור חברה ישראלית הנתמכת על ידי המדע"ר. זאת לאור העובדה שהידע הינו התוצר העיקרי של המו"פ, והצטברותו במדינה היא התמורה למענקי המו"פ של המדען הראשי. הדבר יצר הגבלה של הפוטנציאל העסקי של מקימיי, עובדיי ומשקיעי החברות הנתמכות מדע"ר, מה שבפועל גרם לסטארטאפים לוותר על האופציה של קבלת תמיכה דרכו. 

התיקון האחרון לחוק המו"פ קבע תקרה לגובה הקנס על הוצאת הידע או הייצור, לאמור: כיום מותר לחברה נתמכת מדע"ר להוציא את היצור, לדוגמא – סין, בתנאי שהחברה תשלם קנס עד פי 3 מסכום התמיכה המצטברת של המדע"ר בפרויקט. הקנס על הוצאת הידע מחוץ לישראל עומד על עד פי 6 מסכום התמיכה המצטברת של המדע"ר בפרויקט. לכאורה – סכומים משמעותיים ביותר המעיבים על תוצאות הפעילות הזו, אולם עצם הידיעה שיש כיום תקרה לכל תרחיש שכזה נותנת ליזמים אפשרות לתכנן את התכנית העסקית של הפרויקט שלהם בהתקיים התרחישים הללו. 

בועז ליפשיץ, רו"ח, ויועץ עסקי בכיר הינו המייסד והבעלים של MaximOCS, מומחים בגיוס כספים מתכניות המו"פ של המדע"ר, לטובת מימון סטארט-אפים ויוזמות חדשניות.

לתיאום פגישת היכרות ללא התחייבות נא צרו קשר:

Boaz@MaximOCS.com

www.MaximOCS.com

מה עושים שפשוט אין? מסתדרים עם מה שיש!

במסגרת פגישותי עם לקוחות, שותפים, חברים ואנשים אחרים, אחרי שמסיימים לדבר על ביזנס וענייני דיומא אחרים איכשו יוצא שמדברים על המצב. המצב הזה שכולכם קוראים עליו בעיתונים ושומעים עליו בחדשות ובטלוויזיה, ומה לעשות, פשוט לא ניתן להתעלם ממנו יותר:

המצב הביטחוני המסלים. מצב הריכוזיות והגלובליזציה במשק. מצב הנדל"ן לרכישה ולהשכרה. האבטלה הגואה. כמה עלה המבצע בעזה ועל חשבון מה הוא יבוא. הכסף שהולך למימון סקטורים שונים ומשונים, מותיר אחריו חוסר בתקציבי בריאות, רווחה, חינוך, מו"פ. הבחירות הקרבות ואיך תשתנה המפה הפוליטית לאחריהן. השחיתות הבלתי פוסקת. מצב מחירי הקוטג' ומצב החסה בשטחים... כבר אין מקום ל שאלות מסוג: "How're those Knicks?", או "זה שעטר פוטר עוזר למכבי חיפה השנה"? כולם מסכימים שהשמים בהירים, רואים עד קצה האופק אבל אין שם שום פתרון. כולם מסכימים שפשוט אין. אין מספיק תעסוקה לבני 40+, אין מספיק כסף ממשלתי, ציבורי או פרטי להשקיע בתכניות גלובאליות שיוסיפו מקומות תעסוקה למשק. כל התקציבים הולכים לגדולים והקטנים נשארים עם הפירורים. כל כך הרבה כסף שיורד לטמיון. לעומת כל כך הרבה משאבים שאינם מנוצלים.  

כל כך הרבה כעס ומרירות. כל כך הרבה חוסר שביעות רצון. כל כך הרבה דיבורים וכל כך מעט מעשים! אני מקשיב ומהנהן. כל כך בא לי להתלונן גם. זה אחלה לנטוורקינג. אבל במקביל בא לי לפעמים לצעוק לאותם מתלוננים "אם אין כסף – למה שלא תשתמשו בינתיים במה שיש?" או "אם אין לכם עבודה ויש לכם שפע של זמן – למה שלא תיזמו משהו?".

השקפת העולם שלי לנושא מגיעה מהפוטנציאל הבלתי ממומש במישור התעסוקתי ובמישור המימוני, כי משם נובעים רוב הלקוחות שלי. 

במישור התעסוקתי: פוטנציאל הבלתי מועסקים: ציבור זה יודע שיש מצב שלחלקו אף אחד לא יציע עבודה בקרוב. חלק נכבד מהציבור הזה הוא משכיל. בעל ידע. בעל נסיון תעסוקתי משמעותי בתחום שממנו הוא בא. ויש לציבור הזה המון זמן. בשפע. שבתור מועסק אתה מתגעגע למשאב הזה. חוסר ניצול המשאבים הזה הוא מכת מדינה. אם אנחנו חיים בכזו מדינת startup nation אז מדוע ציבור שלם של בלתי מועסקים אינו פונה ליצור בעצמו את העתיד שלו, ובמקום זאת יושב בבית וממתין להצעות עבודה שלא יגיעו?

במישור המימוני: פוטנציאל הכסף הפנוי להשקעות: אוקיי, אין המון כסף כזה, אבל בהחלט יש. לא חסרים אנג'לים. לא חסרות קרנות שמחפשות להשקיע באיזה סטארטאפ סקסי. הכסף הפנוי הזה מחפש השקעה טובה, אבל כנראה שבאמת סיכויי ההצלחה למציאת משקיע באופן הזה הוא די אפסי. לעומתם – לשכת המדע"ר מספקת תמיכה למאות פרויקטים בשנה, בתנאים הכי טובים שקיימים במשק (ללא מתן אקוויטי והשתתפות מעט מלאה בסיכון הפרויקט) ועדיין לא פונים מספיק פרויקטים לבקש תמיכה מאחת מתכניות המו"פ של המדע"ר. אז אם כבר יש לך רעיון טוב – למה שלא תגיש בקשה שכזו?

הפתרון הקלאסי הוא שילוב שני הפוטנציאלים הללו יחדיו: לקחת רעיונות מעולים של אותם בלתי מועסקים עם נסיון משמעותי בתחום שלהם, ולהגיש בקשות לתמיכה מהמדע"ר. 

1.      המדע"ר מהווה מסננת אמיתית לבחינה ראשונית האם הפרויקט שלך ראוי לתמיכה, אם זה לחיוב או לשלילה.  אם קבלת תשובה חיובית, אזי קיבלת גושפנקא ממסגרת ממשלתית, עם אוריינטציה מדעית-עסקית שכדאי לשים על הפרויקט שלך כסף. זה אומר שבוצע Due Diligence ברמה גבוהה על הפרויקט שלך, ובסוף התהליך הפרויקט נמצא ראוי לתמיכה. זה נותן לממציא רוח גבית לרוץ על הפרויקט, סוג של כרטיס כניסה לעולם היזמות בפרט ולאופצית מימון ע"י המדע"ר בכלל. גם אם קבלת תשובה שלילית, ז"א שגוף בלתי תלוי שבדק את ההמצאה שלך אומר לך: אל תכניס את הראש שלך לפרויקט הזה  - זה יכול לחסוך ליזם הרבה כאב לב (וכיס) בעתיד, שלא יקח את כספי החברים והמשפחה שלו וישים אותם על קרן הצבי.

2.      גם אם המדע"ר לא יתן כסף למשכורות בשלב הראשוני, עדיין ניתן בפרק זמן קצר יחסית עם תקציב נאה מאד לבנות את שאר הנכסים הראשוניים של הפרויקט מאפס: אב טיפוס, Proof of concept, תכנית עסקית, תקציב לשיווק, רישום פטנטים וכד'.

מדובר פה במתכון לבניית נכסים מאפס. יש פה דרך מאד ברורה, ועדיין לא הולכים בה מספיק אנשים וחבל.

בועז ליפשיץ הוא יועץ עסקי בכיר והמייסד של MaximOCS, מומחים בפתרונות מימון לסטארטאפים חדשניים, והמנכ"ל ושותף מייסד של חממת TriggerUs, חממה חברתית טכנולוגית, ששמה לה לדגל לנצל את המשאבים הבלתי מנוצלים בחברה הישראלית ולהביאן לכדי מימוש.

לפרטים נוספים:

www.MaximOCS.com

Boaz@maximOCS.com

Info.triggerUs@gmail.com

ניהול סיכונים באמצעות תכניות המו"פ של המדען הראשי

שלום לכולם,

יוצא לי לדבר לעיתים קרובות עם 2 סוגים של מנכ"לים:

1.      מנכ"לים של חברות חדשות שהוקמו סביב רעיון/המצאה פנטסטיים וחסר להם מימון התחלתי שיהפוך את הרעיון מחלום למציאות. חלקם אף מצליח לגייס קצת כסף מחברים ומשפחה, אבל הם לא בטוחים שהם מעוניינים להוציא את כל הכסף כבר עכשיו ובכך להסתכן במפח נפש (במישרין בעיקר במישור הכלכלי, אבל בעקיפין גם במישור האישי) במקרה של כשלון.

2.       מנכ"לים של חברות, שבעקבות סבב גיוס מוצלח אחד לפחות, כבר שכרו משרדים, יש להם עובדים, פעילות המו"פ שלהם כבר החלה, אבל כמנהלי הסיכונים בארגון שלהם עדיין מתלבטים כיצד להקטין את הסיכון הכל(כ)לי הכרוך בכישלון הפרויקט ובהורדת הכסף שכבר גייסו לטמיון.

שני סוגי המנכ"לים שמעו על תכניות המו"פ של המדען הראשי, אולם הם אינם בטוחים שזה הפתרון שמתאים לחברה שלהם. אני מצידי מציג בפניהם כיצד המדען הראשי מקטין את הסיכונים שמלווים כל פרויקט באמצעות תכניות המו"פ שלו:

א.       הקטנת הסיכון שבמהות: בהגדרה, פרויקטי מו"פ הם דבר מסוכן. לעולם אין וודאות שמחלום של יזם ייווצר מוצר בר-קיימא שניתן לעשות ממנו כסף משמעותי. מסיכון זה נובע גם הסיכוי: בשביל הסיכוי שמו"פ כלשהו יוביל לאקזיט – שווה ברמה מסויימת להסתכן ולהשקיע כסף לא מבוטל, נכון? המדען הראשי משתתף בסיכון של ההשקעה במו"פ תעשייתי במגוון תכניות שמתאים לכל סוג של יזמות או צורת התאגדות. בנוסף, במידה והמו"פ נכשל – הכסף שהתקבל מהמדע"ר הופך למענק שאין צורך להחזירו לעולם.

ב.       הקטנת הסיכון התזרימי: שני סוגי המנכ"לים נמצאים במירוץ תמידי להשגת מימון משלים, אולם לצערם הסטטיסטיקה אינה משקרת: הסיכוי לגיוס כסף מאנג'לים או קרנות עומד רק על 1:100- 1:200. הסיכוי לקבל תקציב מאחת מתכניות המו"פ של לשכת המדען הראשי הוא גבוה במיוחד: דהיינו, במידה והפרויקט אכן עומד בקריטריונים שהציב המדען הראשי, הסיכוי לקבלת תקציב יכול להגיע גם ל- 1:2 - 1:4

ג.        הקטנת הסיכון שבשיתוף: אותם מנכ"לים שכן מצליחים ליצור קשר משמעותי עם אנג'ל או קרן כלשהי ולגרום להתעניינות בפרויקט שלהם למטרת השקעה, עדיין צריכים לעבור משוכה חשובה בדרך אל הצ'ק: משוכת חלוקת האקוויטי. ככל שתחלק יותר אקוויטי בשלבים המוקדמים של המיזם יישאר לך פחות ופחות אקוויטי לחלק לקראת שלבי המסחור והשיווק. המדען הראשי, בכל תכניותיו אינו דורש אקוויטי בתמורה להשקעה שלו (למעט תכנית החממות ששם יש לתת אקוויטי לחממה), וכתוצאה מכך מאריך את אורך הנשימה של הפרויקט עד לנקודת הגיוס וחלוקת האקוויטי הבאה.

ד.       הקטנת הסיכון שבהצלחה: יש הפתעות בחיים. כבר קרו מקרים. הצלחה של פרויקט מו"פ אינו דבר של מה בכך, וכאשר נרשמת הצלחה, יש השלכות מהותיות מעבר לנושא התפעולי והכספי הפנימי של החברה. במידה והחברה לקחה הלוואות למימון הפרויקט רב הסיכויים שהכספים הראשונים יסגרו את ההתחייבויות שנרשמו בגין הלוואות הללו. במידה ויש משקיעים ששמו כסף בתמורה לאקוויטי, יש מצב שהמשקיעים ירצו לממש את השקעתם במזומן. המדען הראשי נותן לחברה גרייס משמעותי בהחזרת ההלוואה, דהיינו: במידה ופרויקט מצליח המענק הופך להלוואה הנושאת ריבית ליבור. בשונה מהלוואות רגילות המדען הראשי נותן ארכה בהחזרת ההלוואה עד שהפרויקט מתחיל בפועל למכור את המוצר, והחזר ההלוואה הוא במסלול מאד סביר: תמלוגים של 3-3.5% לשנה מהמכירות בפועל.

MaximOCS

  - מומחים בליווי ארגונים להקטנת הסיכון ובהגברת הסיכוי למימון הפרויקט שלכם ע"י תכניות המו"פ של לשכת המדען הראשי. בעלי 8 שנות ניסיון בקבלת מימון מתכניות המדע"ר השונות ובעלי קבלות של כ- 60 מיליון ₪ לאורך השנים. אנו נדאג שכל הכסף יגיע לחשבון הבנק שלכם בזמן ונשאיר לכם ראש נקי לעסוק במה שאתם הכי טובים בו:  בהפיכת החזון שלכם למציאות. לתיאום פגישה ניתן ליצור קשר: 

  www.MaximOCS.com